פסק-דין בתיק דמ"ש 9414-08-10

1.         מדובר בתביעה של עובדת משק בית אשר טוענת כי עבדה אצל הנתבעת כ - 18 שנה, פעם בשבוע ופוטרה מעבודתה.

התובעת תובעת פיצויי פיטורים ופדיון דמי הבראה וחופשה.

2.         מכתב התביעה ועדות התובעת בביתה דין עולה כי טענתה שעבדה משנת 1986 אצל הנתבעת פעם בשבוע בשכר של 40 ש"ח לשעה ו - 20 ש"ח נסיעות.

בחודש מאי 2009 נודע לתובעת כי הנתבעת עומדת להעתיק מקום מגורים לתל-אביב ולפיכך ביקשה ממנה פיצויי פיטורים עבור כל שנות עבודתה. התובעת ציינה כי הנתבעת סרבה לשלם לה הסך 16,000 ש"ח, חופשה והבראה ולפיכך הגישה תביעתה לבית הדין באמצעות ההסתדרות.

3.         גרסת הנתבעת

א.         הנתבעת טוענת כי הכירה את התובעת שנים רבות והחלה להעסיק אותה כעובדת ניקיון בעיקר בחגים משנת 1989.

ב.         לגרסתה ביום 18/3/1996 נפגעה בתאונת דרכים (צורף אישור לכתב ההגנה) וממועד זה עבדה התובעת באופן קבוע פעמיים בשבוע ולאחר חודש החלה לעבוד פעם בשבוע, בתקופה זו שילמה לה 100 ש"ח עבור 4 שעות שבועיות. כעבור כשנה וחצי עזבה.

ג.          בתום התקופה עזבה התובעת כי בעלה התנגד לעבודתה כעובדת ניקיון.

ד.         אולם התובעת שבה לעבודה אצל הנתבעת ועבדה שוב כך במשך כמה שנים.

ה.         בשנת 2005 החלה לעבוד כדיילת מכירות בחברת "טרה" ובחברה נוספת ובמקביל המשיכה בעבודתה אצל הנתבעת פעם בשבועיים / שלושה לפי הזמנתה של הנתבעת.

ו.          בעדותה ציינה הנתבעת כי כאשר התובעת החלה לעבוד כדיילת מכירות היא לא יכולה  היתה להמשיך לעבוד במתכונת שהיתה עובדת קודם לכן, היינו פעם בשבוע שכן ביקשה לעבוד בשעות שלא היו נוחות לנתבעת. (עמ' 8 לפרוטוקול).

ז.          בשנת 2007 שלמה הנתבעת עבור התובעת דמי ביטוח לאומי למשך חצי שנה על פי שכר של 600 ש"ח לחודש. (מ - 7/03 - 12/07). הנתבעת טענה כי עשתה כן כי התובעת היתה בהריון.

ח.         בסוף שנת 2008 הפסיקה הנתבעת ליצור קשר עם התובעת אך בשנת 2009 חזרה ויצרה עימה קשר וביולי 2009 בקשה ממנה לנקות בביתה ובמספרה לאחר שנסעה לחו"ל.

ט.         בחודש ספטמבר 2009 פנתה הנתבעת לתובעת על מנת לנקות את דברי החשמל בביתה והתובעת עשתה כן. הנתבעת הודתה כי זימנה את התובעת שכן בכוונתה היה לעבור לגור בתל-אביב ואכן באוקטובר 2009 עברה הנתבעת לתל-אביב.

4.         התובעת טוענת בתגובה כי כל האמור מפי הנתבעת הינו שקר וכי עבדה ברציפות במשך 18 שנה ולצורך הוכחת גירסתה הציגה מסמך משנת 2004 בו נחקרה במשטרה בקשר לגניבה שהיתה בבית של הנתבעת (מסמך מ- 2004 ת/1) וציינה בחקירתה בין היתר כי עבדה אצל הנתבעת 16  או 18 שנה.  

5.         הכלל הוא כי נטל הראיה מוטל על התובעת להוכיח תקופת עבודתה הרצופה לרבות שעור השכר ואם טוען המעביד כי חלו הפסקות ברציפות תקופת העבודה כי אז הנטל על עליו.

6.         עוד יצוין כי מחובתו של המעביד לנהל  ופנקס שכר לפי ס' 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958.

            עליו לפרט את כל שעות העבודה והשכר ששולם לעובד, כמו כן חייב המעביד לפרט בכתב לעובד את שיעור שכרו על מרכיביו השונים לרבות תנאי עבודתו האחרים.

7.         במקרה שלפנינו החובה שהוטלה על הנתבעת כמעביד לא מולאה על ידה ובכך נגרם "נזק ראייתי" לתובעת להוכיח תקופת עבודתה, שיעור שכרה והזכויות שתבעה.